טבת

טבת הוא שם עברי עתיק המציין את החודש העשירי בלוח השנה העברי, החל בדרך כלל בסוף דצמבר או בתחילת ינואר. השם נושא עמו משמעויות עמוקות של חורף, פנימיות והתבוננות רוחנית. בעוד שחודש טבת נחשב לאחד החודשים הקרים והקשים ביותר בשנה העברית, הוא גם מסמל תקופה של התכנסות פנימית, חיזוק הנפש והכנה לאביב הרוחני שיבוא. השם טבת מופיע לראשונה בתנ"ך בספר אסתר, בו מתוארים אירועים שהתרחשו בחודש זה. למרות שלחודש טבת אין חגים גדולים, הוא נושא זיכרון היסטורי משמעותי - בעשירי בטבת מצוינת תחילת המצור על ירושלים בידי נבוכדנאצר מלך בבל, אירוע שהוביל בסופו של דבר לחורבן בית המקדש הראשון. תאריך זה הפך ליום צום והתבוננות בעם ישראל. השם טבת, אפוא, נושא בחובו את הניגודיות בין החושך לאור, בין הקושי לתקווה, בין החורף החיצוני לחום הפנימי. כשם אישי, טבת הוא בחירה ייחודית ונדירה המתאימה למי שמעוניין בשם בעל משמעות היסטורית ורוחנית עמוקה. השם מתאים לשני המינים והוא נושא אופי של עוצמה פנימית, יכולת לעמוד במבחנים ולמצוא אור גם בתקופות החשוכות ביותר. ההורים הבוחרים בשם טבת לילדם מעניקים לו זהות הקשורה למחזוריות הזמן, לחכמת המסורת ולאומץ להתמודד עם אתגרי החיים. השם נושא בחובו גם קשר לטבע ולעונות השנה, ומזכיר כי אחרי כל חורף בא אביב, ואחרי כל קושי מגיעה התחדשות. טבת הוא שם לאדם בעל עומק, רגישות והבנה שהחיים מורכבים ממחזורים של צמיחה והתמודדות.

טֵבֵת

Tevet | Tebeth | Tebet

בן ובת

לא

מלכים ב כה:א - בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם

בקבלה, חודש טבת קשור למזל גדי ולאות היסוד של האדמה. זוהי תקופה של עבודה פנימית עמוקה, בה האדם נדרש לחפור אל תוך נפשו ולגלות את האור הפנימי המוסתר. טבת מסמל את הכוח להפוך חושך לאור ולהעלות ניצוצות קדושה מתוך הקושי.

411

6

אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | אב | אלול