בילהה

בילהה הוא שם נשי עתיק יומין בעל משמעות עמוקה ומרגשת. השם נושא בחובו את המשמעות 'בלהה' או 'בהלה', המבטאת מצב של חרדה, דאגה או מבוכה. למרות המשמעות המורכבת, השם נושא עמו גם ממד של כנות רגשית ואותנטיות אנושית. בתרבות העברית העתיקה, שמות שביטאו רגשות אנושיים אמיתיים נחשבו לשמות בעלי עומק ומשמעות, המשקפים את מורכבות החיים ואת הניסיון האנושי במלואו. במקרא, בילהה היא דמות משמעותית ביותר בסיפור המשפחה הפטריארכלית. היא הייתה שפחתה של רחל, אשת יעקב האהובה, ואמו של דן ונפתלי, שני שבטי ישראל. כאשר רחל סבלה מעקרות, היא נתנה את בילהה ליעקב כאישה על מנת שתלד ילדים בשמה. בכך, בילהה הפכה לאחת מארבע האמהות שילדו את שנים עשר השבטים. תפקידה במסורת העברית הוא מרכזי ומורכב - היא מייצגת את נושא הפריון והאמהות בנסיבות מורכבות, ואת המאבק הרגשי של נשים בעולם העתיק. סיפורה משקף את המתחים והקשיים שבחיי משפחה, אך גם את הנאמנות והמסירות. מבחינה לשונית, השם בילהה קשור לשורש ב-ל-ה, המופיע במקרא במשמעויות שונות של מבוכה, חרדה או פחד. עם זאת, יש הרואים בשם גם קשר למילה 'בלה' במשמעות של בלאי או ישנות, מה שמוסיף ממד של זמן ועמידות. בהקשר של בילהה המקראית, ניתן לראות בשם ביטוי לחוויה הרגשית המורכבת של אישה שנמצאת בין תפקידים שונים - שפחה, אישה, ואם. השם נושא בחובו את כל המורכבות הזו, ומזכיר לנו שגם בקשיים ובמבוכה יכולה להיוולד גדולה. כיום, השם בילהה נחשב לשם נדיר ועתיק, הנושא עמו את כל עושר המסורת המקראית והתרבות העברית העתיקה.

בִּלְהָה

Bilhah | Bilha | Bilah

בת

לא

בראשית ל:ד - וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב

בקבלה, שמה של בילהה מסמל את הממד הנסתר של האמהות והפריון. היא מייצגת את הכוח הנשי שפועל מאחורי הקלעים, את היכולת להוליד חיים חדשים גם בנסיבות של קושי ומבוכה. בילהה קשורה לספירת המלכות, המייצגת את הביטוי הארצי של האור האלוהי, ולרעיון שגם מתוך מצבים שנראים כחסרי תקווה יכולה לצמוח גאולה.

52

7

רחל | לאה | זלפה | דינה | שרה