ירושלים

ירושלים הוא שם עתיק ומיוחד במינו, המשמש כשם העיר הקדושה ביותר ליהדות, אך גם כשם פרטי נדיר ומרגש. השם נושא בחובו משמעות עמוקה של שלמות, שלום וקדושה. מקורו של השם מורכב משתי מילים: "יראה" - שמשמעותה ראייה או יראת כבוד, ו"שלם" או "שלום" - שמסמלים שלמות ושלווה. לפי מסורות שונות, השם מתפרש כ"עיר השלום" או "יסוד השלום", והוא מופיע במקרא למעלה משבע מאות פעמים, מה שמעיד על חשיבותו המרכזית בתרבות היהודית. כשם פרטי, ירושלים נושא בחובו מטען רגשי וערכי עצום. הוא מבטא חיבור עמוק למורשת, לזהות היהודית ולארץ ישראל. משפחות הבוחרות לתת שם זה לבנותיהן (ולעיתים נדירות גם לבניהן) מבטאות קשר רוחני עמוק למקום הקדוש ביותר ליהדות. השם מעביר מסר של תקווה לשלום, של שאיפה לשלמות רוחנית, ושל זיקה בלתי ניתקת למורשת העברית. בדורות האחרונים, השם זכה לפופולריות מסוימת במשפחות דתיות וציוניות, המבקשות להנציח את חשיבות העיר בזהותן. השם ירושלים מופיע לראשונה במקרא בספר בראשית, כאשר אברהם אבינו עולה להר המוריה. לאורך התנך, ירושלים מתוארת כעיר המקדש, בירת ממלכת דוד ושלמה, ומוקד הכיסופים הלאומיים של העם היהודי. הנביאים ראו בה סמל לגאולה העתידית ולשלום העולמי. במסורת היהודית, ירושלים היא לא רק מקום גיאוגרפי אלא מושג רוחני - היא מסמלת את הקשר בין שמים וארץ, את השכינה האלוהית, ואת השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית. כשם פרטי, הוא מעניק לנושאת או לנושא שלו זהות ייחודית המחברת אותם לסיפור הגדול של העם היהודי ולערכיו הנצחיים.

יְרוּשָׁלַיִם

Yerushalaim | Jerusalem | Yerushalayim

בן ובת

לא

בראשית כב:יד - וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה

בקבלה, ירושלים מסמלת את נקודת המפגש בין העולם העליון והתחתון, את השער שדרכו זורם השפע האלוהי לעולם. השם נושא בחובו את הסוד של איחוד הקדושה עם החומר, והוא מייצג את השאיפה לתיקון עולם ולהשראת השכינה.

596

2

ירושלים אזולאי - פעילה חברתית | ירושלים לוי - אמנית עממית

ציון | שלומית | שלום | שלומציון | ירדנה | כרמלה