ציון

ציון הוא שם עברי עתיק ומרכזי בתרבות היהודית, הנושא משמעויות היסטוריות, דתיות ולאומיות עמוקות. השם מופיע לראשונה בתנך ככינוי להר ציון בירושלים, אחד ממוקדשי המקומות בעיר הקודש. במקורו, ציון היה שם המבצר היבוסי שכבש דוד המלך והפך אותו לעיר דוד, ליבה של ירושלים המלכותית. עם הזמן, השם התרחב והפך לכינוי לירושלים כולה, ולבסוף לסמל של ארץ ישראל כולה והעם היהודי בכללותו. במשך אלפי שנות גלות, ציון ייצג את הכמיהה העמוקה של העם היהודי לשוב לארץ אבותיו. המילה "ציון" הפכה לסמל של תקווה, גאולה וחזרה לארץ המולדת. בתפילות היהודיות, בשירה ובספרות, ציון מופיע פעמים רבות כביטוי לערגה לירושלים ולארץ ישראל. הנביאים דיברו על "שיבת ציון" ועל "נחמת ציון", והמילה נטענה במשמעויות של תקווה משיחית ולאומית. בתהילים מופיעות פסוקים מרגשים כמו "כי בחר ה' בציון, אִוָּהּ למושב לו" ו"זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים, האומרים ערו ערו עד היסוד בה". בעת המודרנית, השם ציון קיבל משמעות חדשה ומחודשת עם התעוררות התנועה הציונית במאה ה-19. התנועה הציונית, שנקראה על שם ציון, שאפה להגשים את חזון השיבה לארץ ישראל ולהקים בה מולדת לאומית לעם היהודי. מנהיגים ציוניים כמו תיאודור הרצל, חיים ויצמן ודוד בן גוריון ראו בשם ציון את הביטוי המושלם לשאיפות הלאומיות של העם היהודי. השם הפך לסמל של התחדשות לאומית, של בניין וצמיחה, ושל הגשמת חלום בן אלפיים שנה. כיום, השם ציון נושא בחובו את כל המשמעויות הללו - הקשר ההיסטוري לירושלים, הזיקה הדתית למקום הקדוש, והמחויבות הלאומית לארץ ישראל ולעם היהודי. הוא מבטא אהבת ארץ, מסירות לאומית, ותחושת שייכות עמוקה למורשת היהודית.

צִיּוֹן

Zion | Tzion | Sion

בן

לא

תהילים קלב:יג - כִּי־בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ

בקבלה, ציון מסמל את נקודת המרכז הרוחנית של העולם, המקום שבו השפע האלוהי יורד לעולם הגשמי. השם מייצג את הקשר בין שמים לארץ, בין הרוחני לחומרי. ציון נחשב לשער שדרכו עוברת האנרגיה הקדושה והברכה מהעולמות העליונים אל העולם הזה. הוא מבטא את הכמיהה של הנשמה לשוב למקורה האלוהי.

156

3

ציון ברוך - מוזיקאי ומלחין ישראלי | ציון רובין - איש עסקים וחבר כנסת לשעבר | ציון נסיח - פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי | ציון בוארון - סופר ומשורר ישראלי

ציונה | צבי | צור | ירושלים | אריאל | יהודה | ישראל | דוד

5058 פעמים