סגולה

סְגֻלָּה הוא שם עברי נדיר ומיוחד במינו, הנושא משמעויות עמוקות ורבות ביהדות ובתרבות העברית. המילה 'סגולה' מופיעה בתנך במשמעות של אוצר מיוחד, רכוש יקר ערך, או עם נבחר. השורש של המילה מעיד על ייחוד, הבחירה והעדפה מיוחדת. בספר שמות, עם ישראל מכונה 'סגולה' - עם סגולה לה', המבטא את מעמדו המיוחד של העם היהודי כעם נבחר. משמעות זו מעניקה לשם עומק רוחני ותחושה של ייחוד והבחירה האלוהית. במסורת היהודית, המושג 'סגולה' התפתח לכיוונים נוספים והעשיר את משמעותו. במקורות חז"ל ובספרות הקבלה, סגולה מתייחסת לסגולות מיוחדות - מעשים, תפילות או פרקטיקות רוחניות שיש בהן כוח מיוחד להביא ברכה, הצלחה או ריפוי. המילה גם מתייחסת לתכונות ייחודיות ומעלות מיוחדות שיש לאדם או לדבר מסוים. בהקשר הדקדוקי, 'סגול' הוא אחד מסימני הניקוד בעברית, והצורה הנשית שלו היא 'סגולה', מה שמוסיף לשם שכבה נוספת של חיבור ללשון העברית עצמה. השם מעיד על ייחוד, על תכונות מיוחדות ועל מעמד נבחר. כשם נשי, סגולה נושא עמו תחושה של ייחוד ומיוחדות. הוא מתאים להורים המחפשים שם שמבטא את הייחודיות של בתם, את ההרגשה שהיא מיוחדת ונבחרת. השם נדיר מאוד בשימוש כשם פרטי, מה שמוסיף לו קסם של אותנטיות ומקוריות. הוא משדר תחושה של עומק רוחני, חיבור למסורת היהודית, ובו בזמן מודרניות בבחירה בשם לא שגרתי. סגולה הוא שם שמזכיר את המעלות המיוחדות שיש בכל אדם, את הכוח הפנימי והייחודי שטמון בנו, ואת ההבנה שכל נשמה היא אוצר יקר ערך בפני עצמה.

סְגֻלָּה

Segulah | Sgula | Segula

בת

לא

שמות יט:ה - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ

בקבלה, סגולה מייצגת את הניצוץ האלוהי הייחודי שבכל נשמה, את הקשר המיוחד בין הנברא לבוראו. המושג מתייחס לכוחות רוחניים נסתרים שיכולים להשפיע על המציאות ולהביא שפע וברכה.

104

5

סגל | שגיא | סיגלית | שגב

107 פעמים