מידד

מֵידָד הוא שם עברי מקראי עתיק בעל משמעות עמוקה של אהבה וידידות. השם נזכר בתורה בספר במדבר, כאשר מידד ואלדד היו שני זקנים שנבחרו מבין שבעים הזקנים שעליהם נחה רוח הנבואה במדבר. שמו של מידד נגזר מהשורש 'י-ד-ד', המבטא אהבה, חיבה וידידות עמוקה. המשמעות הבסיסית של השם היא 'אהוב', 'חביב' או 'ידיד', והוא משקף תכונות של חום, קרבה אנושית ויכולת ליצור קשרים משמעותיים עם אחרים. הסיפור המקראי על מידד ואלדד הוא אחד המרתקים בתורה. כאשר משה רבנו בחר שבעים זקנים שעליהם תנוח רוח הנבואה, מידד ואלדד נשארו במחנה ולא הגיעו לאוהל מועד. למרות זאת, רוח הנבואה נחה עליהם והם החלו להתנבא בתוך המחנה. יהושע בן נון, תלמידו הנאמן של משה, ביקש מרבו למנוע מהם להתנבא, אך משה השיב בתשובה המפורסמת: 'המקנא אתה לי? ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם'. תגובה זו של משה מלמדת על ענוותנותו ועל רצונו שכל עם ישראל יזכה לרוח הקודש. מידד ואלדד, על פי המדרש, התנבאו על מותו של משה ועל כניסת יהושע לארץ ישראל, נבואה שאכן התגשמה. השם מידד נושא עמו מסר עמוק של ידידות אמיתית, נאמנות וכנות. אדם הנושא שם זה נתפס כבעל לב חם, כמי שיודע לאהוב ולהיות נאהב, כמי שמעריך קשרים אנושיים ושומר על ידידויות לאורך שנים. התכונות הקשורות לשם כוללות חברותיות, נעימות, הומור ויכולת להקשיב ולהבין את הזולת. בעידן המודרני, השם מידד שומר על קסמו העתיק ומעניק לנושאו זהות ייחודית המחברת אותו למורשת המקראית העשירה. זהו שם המתאים להורים המחפשים שם מקורי, בעל משמעות רוחנית עמוקה, ושמבטא ערכים של אהבה, ידידות וקשר לשורשים היהודיים.

מֵידָד

Meidad | Meydad | Medad

בן

לא

במדבר יא:כו - וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה

בקבלה, השם מידד מסמל את כוח האהבה והחיבור בין נשמות. השורש 'י-ד-ד' קשור לספירת החסד, המבטאת נתינה ללא תנאי ואהבת הזולת. השם נושא בתוכו את האנרגיה של קשרים רוחניים עמוקים ואת היכולת לראות את האור שבכל אדם. הגימטריה של מידד מצביעה על חיבור לערכים רוחניים נעלים ועל תפקיד של מחבר בין אנשים ובין עולמות.

58

4

מידד טסה - שחקן ישראלי | מידד אליהו - איש ציבור ופעיל חברתי

אלדד | ידיד | דוד

208 פעמים